top of page
פעימת לב
תערוכה בהשראת סיפוריהן של בנות עמותת ״הותיר אחריו חבר.ה״
יוצרות התערוכה: טלי דביר לבנת | גילי סיוון כהן
צילום: רון קדמי
"
אני לא מסוגלת להציל את עצמי"
לחשה מיכל למשפחתה, לאחר שאהובה, סגן אבי בוק הי"ד, נהרג במוצב דלעת בלבנון בשנת ,1997
ארבעה חודשים לפני חתונתם המתוכננת. עולמה חרב עליה והיא צנחה לתהום של כאב.
אמה ואחותה של מיכל - פיליס חיימוביץ ועו"ד תמר חיימוביץ-ריכטר,
פנו עוד בשבעה לקצינת הנפגעים וביקשו שיינתן למיכל סיוע נפשי.
לתדהמתן התברר כי החברה של חלל צה"ל אינה מוכרת ואינה זוכה
לכל סיוע ותמיכה, למרות שהייתה מרכז עולמו של החלל טרם עצם עיניו לנצח.
השתיים החליטו לסייע למיכל והקימו בעצמן קבוצת תמיכה לה ולחברות שכולות נוספות
שהן איתרו באופן עצמאי.
באותה עת יכלו פיליס ותמר לומר – טיפלנו במיכל וזה מספיק. אך הן בחרו אחרת.
מתוך ערבות הדדית ואמונה נחרצת בכך שלצה"ל, למשרד הביטחון ולמדינת ישראל כולה יש חוב מוסרי לחייל שנפל, לטפל בחברתו, הן לקחו על עצמן פרויקט חיים – הסיוע לחברות השכולות של חללי צה"ל. הן הקימו את העמותה והחלו בעשיה. תמר מכהנת מאז ועד היום כיו"ר העמותה.
העמותה זכתה ממועד הקמתה לשיתוף פעולה מלא של מערך הנפגעים בצה"ל
ושל משרד הביטחון, ועם השנים הוכרה כארגון יציג.
העמותה העלתה את המודעות לכאבם הייחודי
של בנות ובני הזוג השכולים של חללי צה"ל,
ואת מקומם הבלתי ניתן לערעור
כחלק ממשפחת השכול.
בהמשך הצטרפה לניהול העמותה רינה כהן, חברה שכולה ממלחמת יום כיפור, שסייעה בהרחבת הפעילות. לאחר שנים של מאבק, ששיאו היה במבצע "צוק איתן" ובסיוע חברת הכנסת דאז ד"ר עליזה לביא, הביאה העמותה להישג היסטורי נוסף. לראשונה נקבע בצה"ל נוהל המסדיר את הכללים בדבר מסירת הודעה רשמית ומסודרת לבנות ובני הזוג על נפילת אהובם. באותו נוהל הוסדרו גם זכויות בנות ובני הזוג השכולים שהם חיילים בעצמם, ובכלל זה שחרורם לימי השבעה, יום הזיכרון ואזכרות. בהמשך ניתנו זכויות אלו גם לבנות ובני הזוג השכולים שהם עובדי מדינה.
בשנת ,2020 לאחר שנים של התנדבות בעמותה, ולאחר פרישתה של רינה, מונתה למנכ"לית העמותה עו״ד עדי אלון שיינברג, חברה שכולה ששכלה את בן זוגה 18 שנים קודם לכן. במהלך 25 השנים הראשונות לפעילותה העניקה העמותה מעטפת שיקומית אישית ומותאמת לכ500- בנות ובני זוג שכולים, במטרה שיוכלו בבוא העת לחיות חיים מאושרים לצד האבל ולא בצלו.
אירועי ה7.10- שינו את מדינת ישראל כולה. בזכות התשתית והמוכנות של העמותה לשעת חירום, הצליחה העמותה לתת מענה מיידי ומקיף למאות בנות ובני הזוג השכולים החדשים שהתווספו למעגל הכאב. מתוך סיפורה של משפחת חיימוביץ, סיפור של נשים מעוררות השראה שבחרו שלא לעמוד מנגד, נרקם סיפורה של העמותה. זהו סיפור על נשים שתיקנו עוול של שנים, ושבזכותן יש היום שם, מקום ומעמד לבנות ובני הזוג השכולים של חללי צה"ל כחלק בלתי נפרד ממשפחת השכול. נשים ששינו היסטוריה.
שלושה דורות של השראה ונתינה
צילום: רון קדמי
פיליס חיימוביץ.
בת 85 עלתה לישראל בשנת 1968
לאחר מלחמת ששת הימים, עם בעלה יצחק ז"ל,
ובנם דני, שהיה אז בן 5 חודשים בלבד.
עסקה בהוראת אנגלית לקצינים בכירים בצה"ל.
אמא לדני, תמר ומיכל. סבתא ל12- נכדים ונכדות.
עו"ד תמר חיימוביץ-ריכטר
בת 52 נשואה לרפי, עולה משוויץ.
אמא לאיתי, שגיב, נוה, שחק ויניר.
הצברית הראשונה במשפחתה.
שירתה כקצינה בצה"ל.
שותפה במשרד עורכי דין מוביל בתל אביב.
מכהנת כיו"ר העמותה מהקמתה ועד היום.
נוה ריכטר
בת 18. בתה של תמר ונכדתה של פיליס.
דור שלישי לנשים מעוררות השראה.
מתנדבת בעמותה.
bottom of page