אסף אותי לחיקו



ב23.11.00 השמיים שלי נפלו, שיחת טלפון אחת ושתי מילים שבקעו מהצד השני של הטלפון " אסף נהרג".

אסף ממן היה בן זוגי באותו יום כשקיבלתי את הבשורה, שעתיים לפני הספקנו לדבר הוא בירך אותי "יום נישואים שמח" הוא אמר מבחינתו הצעד הבא היה חתונה וגם מבחינתי.

באותו יום חגגנו 24 חודשים יחד, וכך ה-23.11.00 ברגע אחד הפך מיום ציון לאושר ואהבה לשכול, לאובדן, ולמוות של אסף.


אסף יצא מבסיסו כדי לסייע לחבר, שרכבו נתקע בדרך. הוא ישב במושב האחורי של הרכב השני מבין שלושה רכבים שיצאו בשיירה ממחנה ענתות.

נהג הרכב בו נסע יצא לעקיפה חדה במהירות גדולה ובתנאי דרך קשים. הנהג איבד את השליטה על הרכב, הסתחרר מספר פעמים והתנגש ברכב אותו ניסה לעקוף. אסף, שישב במושב האחורי ולא היה חגור, הושלך מן הרכב, הועף לקרקע ונהרג. עמו נהרגה הסמלת מריאן ג'נח ז"ל , שישבה לידו.


אסף נעלם לי ברגע אחד ואתו נעלמו כל החלומות והתקוות.

הגוף והנפש שלי כבו ביום אחד, הצער, הכאב, הגעגועים לא מצאו מזור במאום.

אני חשה זכות גדולה לשבור שתיקה ולתת מקום לזיכרון של אסף

בחור חכם וחד מחשבה עם טוב לב וצניעות והמון רגישות ,רגישות לשוני.

האהבה שלו אליי הייתה גדולה, מכילה ובוגרת

במבט עיניים בלבד יכול היה להבין את רחשי ליבי,

מספיקה הייתה מילה אחת של רעיון שלי ואסף כבר היה יודע איך ליישם בפועל.

עברו כבר 18.5 שנים, שכמעט בכל יום עולה בי זיכרון פעמים אלו הזיכרונות הטובים מהחברות הגדולה שהייתה בנינו ופעמים שחזור של אותם רגעים משני גורל.

רק בדיעבד אדם יכול לאמוד את הדרך שבה הוא הולך,

הדרך שלי ארוכה אך הבנתי שהכאב והאובדן הפכו להיות מהות עבורי, בתפישת החיים ההבנה ברצון שלי להרגיש שוב בתוך המעגל החברתי חיזק וחידד את חוש הרגישות שבי. והוא מוביל אותי לעצב וליצר חיבורים עם מגוון של אנשים בכדי לתת ביטוי ליצירה שבי.


שבוע לפני שאסף נהרג הוא חגג את יום הולדתו ה19 כתבתי לו ברכת יום הולדת.

את ברכת היום הולדת קראתי לו בפעם האחרונה בלוויה.


לפרפר

טוס לך בנבכי הנפש אל המרומים בשמים הפתוחים

כמה מרנינים החיים .

יום הולדתך- שמחתך, שימחתי

היה טהור כביום הוולדך , היה נבון

חכמתך נשגבת ממך, מה טובות ענייך

כמה אורך זוהר לעת ליל במשכנך

אהובי, מילות ברכה ותוגה לי אלייך , לבבי

משכני

אוסף חמדותיי, עלי שעורה בשדה, שיבולים נגולו במחולה

לו אהוב יקר היא אספה שדמות

בנבכי הקש, שמלה פרומה, אונו הנועז

שניהם יחדיו, שנינו.

צמתה פרועה, שפתיה שותתות והיא כמו הלבנה

זוהרת מרוב זעקותיה לאוקיאנוס

השוטף, הגועש ,המרגש ,קסום ונועז.

כמה מילים לי לתארך ,לפארך עד כי אין באפשרותי לסיים

אהובי, אהוב אותי ,אוהבת אותך בכל ליבי

זרעי חיטה פזר לקצור לשנים הבאות

ירח, סהר יפיפה שלי

אוהבת עד בלי די

עד דם בלבבי

אך לעולם בכל העולמות הבאים והנסתרים.








עמותה רשומה  Registered Non-Profit 580320703      |     נייד. Cell: +972-54-266-6393

© 2020 כל הזכויות שמורות לעמותה לתמיכה נפשית לחברות חללי צה"ל   |    Proudly created with Wix.com