אתה מאמין שעברו להם 18 שנה?

לאב שלי, אוי, כמה געגוע, 18 שנה. 

אתה מאמין שעברו להם 18 שנה?

כל כך הרבה שנים בהם אתה מלווה אותי רק מלמעלה. 


אני תמיד אומרת לעצמי בלב, כן, יש לי בן זוג אהוב, אך הוא לא לידי, הוא בתוכי, בתוך הלב.

בלילה, במיטה, בחלומות אתה חי, נושם, מייעץ, תומך, עוזר ומסייע.

כפי שעשית במשך 7 שנים של זוגיות וחברות נפלאה ואהבה גדולה.


גם אם לא היינו אחת ליד השני, הירח האהוב שלנו קישר תמיד ואיחד אותנו. רק הבטנו בו ויכלנו לתקשר, לשלוח אחת לשני הודעה ולצחוק על הקשר בינינו. גם בעבודה, במבט אחד הבנו אחת את השני, וידענו מה כל אחד מרגיש.

הרגישות שלך אליי, למה שקורה איתי הייתה מדהימה. מיד ידעת לייעץ, לעזור, לתמוך, ולהמשיך לאהוב. תמיד ידעת איך לשמח אותי, במכתב קטן של כמה שורות שידע לקלוע בול ללב שלי.

ואני בהבנה ברורה, בדיוק כמו שהשמש זורחת ביום ובלילה הירח זורח, ידעתי את אשר בליבך.


תודה לך שלימדת אותי שאת כל הבעיות שיש, פותרים עם אהבה.

כי כל מה שעשית היה מאהבה, וזה היה המנוע שהניע אותך. לא יכולת לריב או לשנוא אף אחד. הענקת אהבה לכולם, וידעת להגיע לכל אחד ואחת. כמו שאמרת: ״אהבה זה מה שנותר לנו, והיא מחברת בין שנינו ומחבקת ומחזקת ואין חשש להודות בה".

וכך אני הרגשתי. כי זכיתי להיות אוהבת, נאהבת ומאוהבת בך וזה היה הדדי, וכל נים וכל וריד בגופי חש זאת.


תמיד אזכור את מה שכתבת ״אילו ידעת כמה אני אוהב אותך. יותר מאתמול, הרבה יותר בהווה ובעתיד הרבה יותר מהיותר שאני אוהב ואהבתי".

תודה לך לאב, יקר שלי. 


אוהב אותך לעולמים, עד שבורא עולם יפגיש בנינו שם למעלה בין כל שאר האוהבים.

שלך,

ריקי




ריקי ואודי ז״ל, צילום: פרטי

עמותה רשומה  Registered Non-Profit 580320703      |     נייד. Cell: +972-54-266-6393

© 2020 כל הזכויות שמורות לעמותה לתמיכה נפשית לחברות חללי צה"ל   |    Proudly created with Wix.com