ארז היה בן 21.
היו לו כתפיים רחבות וגדולות, עיניים כחולות שכשמסתכלים בהן אפשר ממש לראות את הים.
וחיוך ענקי- מאוזן לאוזן, כזה שחושף שיניים, כזה שכשהוא חייך אי אפשר היה שלא להידבק בחיוך הזה שלו ואי אפשר היה שלא להתאהב.
ואני התאהבתי.
את ארז הכרתי שלוש שנים לפני שנהרג. אהבת נעורים, אהבה אמיתית , כנה ויפה. דברנו על חתונה, ילדים ובית כמו שכולם מדברים ככה. כשהם אוהבים. לי זה היה ברור, זה ממש כבר קורה … נשאר לו רק לסיים את המסלול… אהבנו כל כך.
שלוש שנים בהן הפכנו להיות אחד- ארז ומלכי, מלכי וארז.
27.6.2003
בוקר שישי שלא אשכח לעולם.
צלצול טלפון שבישר לי את הנורא מכל והפך את חיי מקצה לקצה.
וזהו!
אין יותר ארז.
ואין מלכי וארז, ארז ומלכי.
יש רק אותי.
ויש שקט חזק נורא.
ויש רעש, המון רעש בתוך השקט הזה.
וחור עצום בלב.
ובמקום הזה עם כל התוכניות שתכננו לעצמנו העתיד שבנינו לעצמנו , נשארתי רק אני לבד, עם המון תוכניות שכבר לא יתממשו.
ויש רגעים שהכל נראה פשוט כמו חלום רע שעוד רגע אתעורר ממנו.
ויש רגעים שארז בכלל מרגיש לי כל כך חי, ממש כאן לידי… מדבר, מייעץ, מכווין ומחבק.
ומה עושים עם הריק העצום הזה??
אבל החיים, הם חזקים.
ושם, אני- יוצאת לדרך חדשה ולא ברורה, עקלקלה ומפותלת לא באמת יודעת מה יהיה סופה של הדרך הזו.
יש ימים שגוש הדמעות הזה בגרון מאיים לצאת בכל רגע, לא חס עליי, הכרית כבר ספוגה מדמעות ומחלומות.
יש ימים שהשמש זורחת ואני מצליחה פתאום לנשום עמוק מבלי שיכאב כל כך הלב ואפשר לחלום חלומות ולקוות.
חתיכת מסע קשוח, עם כל כך הרבה עליות ומורדות וילדה אחת בת 21.
16 שנים עברו מאז אותו בוקר נורא.
שמחה וכאב זה לצד זה.
הכל פה מתערבב כי ככה החיים שלנו.
העצב והשמחה חיים פה אחד בתוך השני.
אתה יודע, ארז, המשפחה המדהימה שלך – כבר מזמן הפכה להיות המשפחה שלנו, משפחה אמיתית! כזו ששמחה ביחד וכואבת ביחד! בוכה וצוחקת והכל ביחד.
וגם אתה שם, ביננו.
רזי שלנו הקטנה נולדה ביום הזכרון, ככה פתאום בלי הודעה מוקדמת, ממש כשנשמעה הצפירה.
כאילו רצית אתה לומר לנו משהו… למסור לנו ד"ש חמה , להגיד שהכל בסדר!!
אני בטוחה שסידרת את זה שם למעלה.
קראנו לה רזי- על שמך.
ושוב החיים מוכיחים לנו כל פעם מחדש כמה הם חזקים.
בבית שהקמנו אלי ואני בחרנו לזכור אותך בחיוך, בסיפור, בתמונות ובשם.
רוצה שתדע שאתה כבר מזמן חלק מאיתנו ולעולם תהיה.
בטוחה שאתה שומר עלינו מלמעלה! עם חיוך מאוזן לאוזן שאי אפשר שלא להתאהב ועיניים כחולות שממש אפשר לראות דרכן את הים.
ארז אשכנזי- בן 21 במותך.
וחי בליבי לנצח.
