העמותה פועלת בשיתוף פעולה מלא עם מערך הנפגעים בצה"ל ובמשרד הביטחון, מוכרת כארגון יציג ופעילותה ממומנת בחלקה על ידי משרד הביטחון.
עמותת "הותיר אחריו חבר.ה" - העמותה לתמיכה נפשית לחברות חללי צה"ל (ע.ר) מעניקה לבנות ובני הזוג השכולים של חללי צה"ל מעטפת שיקומית וליווי אישי בהתמודדות עם האובדן, כדי לסייע להם לחזור בבוא העת לחיים מלאים בצד האבל ולא בצלו.
בשנת 1997 נהרג במוצב דלעת בלבנון סגן אבי בוק (הי"ד). אבי הותיר אחריו משפחה אוהבת ואת ארוסתו, מיכל. המוות של אבי הפיל את מיכל לתהומות של כאב, אבל כשמשפחתה ביקשה עבורה סיוע נפשי, נאמר להם שמכיוון שטרם נישאו – מיכל אינה מוכרת על ידי צה"ל ומשרד הבטחון ולכן אינה זכאית לכלום.
אמה של מיכל, פיליס חיימוביץ, ואחותה תמר, לא הסכימו לקבל את התשובה הזו. הן האמינו שלצה"ל, למשרד הבטחון ולמדינת ישראל כולה יש חוב מוסרי עצום לחלל שנפל – לטפל בבת זוגו, שהייתה הנפש הקרובה אליו ביותר טרם עצם עיניו לעולמים.
מתוך צדקת הדרך ונחישותן, הגיעו פיליס ותמר לראש אכ"א דאז, שאמר להן כי אם יקימו עמותה, משרד הבטחון יתמוך בהן. למחרת קמה העמותה לתמיכה נפשית בחברות חללי צה"ל, והיא פועלת ברציפות משנת 1998.
מאז ועד היום העמותה מלווה מאות בנות ובני זוג שכולים של חללי צה"ל וכוחות הבטחון. במשך השנים הצטרפה לניהול העמותה, לצד פיליס ותמר, רינה כהן, ששכלה את בן זוגה ציקי ברוידא ז"ל במלחמת יום כיפור. בשנת 2000 פרשה רינה מניהול העמותה והצטרפה לוועד המנהל שלה.
עו"ד תמר חיימוביץ-ריכטר ממשיכה עד היום למלא את תפקיד יו"ר ומייסדת העמותה, גם לאחר פרישתה של אמה פיליס. בשנת 2019 נכנסה לתפקיד המנכ"לית עו"ד עדי אלון שיינברג, שטופלה בעבר בעמותה לאחר ששכלה את בן זוגה בשנת 2002. לצד תמר ועדי, צוות ההנהלה הבכיר מונה גם את רו"ח ועו"ד נטע כרמי נבו, ששכלה את בן זוגה, רס"מ (במיל) דוד גאלאל בשנת 1991 ואת עינת שגיא אלפסה ששכלה את בן זוגה שמשון זיידנר בשנת 1994.
עמותת "הותיר אחריו חבר.ה" לקחה על עצמה את המשימה הלאומית לטפל בבנות ובני הזוג של חללי צה"ל הלא נשואים. החללים נפלו בעת שירותם את מדינת ישראל, בין אם בסדיר, בקבע, במילואים, או בכוחות הבטחון, בלי קשר לנסיבות מותם (בקרב, בתאונות, בהתאבדות, כתוצאה ממחלה או מכל סיבה אחרת). למדינת ישראל יש חוב מוסרי לדאוג לבנות ובני הזוג של החללים, שהרי הם היו אהובות ואהובי ליבם, והנפש הקרובה ביותר לחלל טרם נפילתו.
לבנות ובני הזוג השכולים יש מעמד ייחודי במשפחת השכול הישראלית. בנות ובני הזוג איבדו לא רק את אהוב ליבם, אלא גם את חלומותיהם ותוכניותיהם לעתיד. הם צריכים לבנות את חייהם מחדש כדי לצמוח מתוך השבר הנורא.
העמותה מלווה את בנות ובני הזוג החל מרגע ההודעה על נפילת החלל ולכל זמן שירצו בכך, מתוך הבנה כי הכאב יישאר לנצח, אך בעזרת כלים נכונים ניתן ללמוד לחיות בצד האבל ולא בצילו ולנהל חיים מלאים ומאושרים.
במהלך השנים, בזכות פעילות העמותה, השתנה יחס הממסד והחברה בישראל לבנות ובני הזוג השכולים ולמקומם המיוחד במעגל השכול.
לאחר מבצע "צוק איתן" נושא החברות השכולות עלה לדיון בכנסת ביחד עם חה"כ לשעבר ד"ר עליזה לביא. בעקבות הדיון עודכנו בצה"ל הנהלים ונקבע נוהל המסדיר מתן הודעה רשמית לבת או בן הזוג אודות נפילת החלל. בנוסף, הנוהל מאפשר לבנות ובני זוג חיילים לצאת לימי השבעה, לאזכרות וליום הזכרון שלא על חשבון ימי חופשה.
בהמשך הוסדר גם בתקשי"ר של עובדי המדינה כי בנות ובני הזוג השכולים זכאים לצאת לשבעה, אזכרות וימי זכרון בדומה למשפחות השכולות.
במהלך מלחמת "חרבות ברזל" נחקק בכנסת "חוק הארוסות" שקובע את זכויותיהן של ארוסות חללי צה"ל. החוק נחקק בהסכמה גורפת של כלל סיעות הכנסת.
העמותה מאושרת על ידי תו מידות.
