רותם וידן, בת הזוג של סרן בן פלח ז"ל, כותבת לזכרו

בנצ׳ שלי, אהבת חיי ❤️‍🩹

בן ואני גדלנו במושבים קרובים אבל מעולם לא שמענו אחד על השנייה

בן שלח לי הודעה משום מקום, התחלנו לדבר ויצאנו לדייט ראשון, פקל קפה בשקיעה. קטפתי לפני נענע שיהיה למרות שבן התעקש שהוא הולך להכין את הקפה שחור הכי טוב שאשתה בחיים שלי.

בדייט יצא חרק מהנענע שקטפתי ובן כל כך התלהב שלא נבהלתי, הוא שלח אליי חיוך כזה טהור ויפה שמאותו רגע שנינו פשוט התאהבנו זה בזו.

מאז לא בזבזנו רגע, בן דאג שננצל כל זמן שלנו יחד עד הסוף, היינו קופצים מטיול בקצה הארץ לארוחה עם המשפחה, מפקל בשקיעה לטניס לילה, מסאפ בים ישר לחברים, לא היינו נפרדים, בן לא נתן לזה לקרות.

לא היינו צריכים לדבר הרבה בשביל להבין זה את זו, הבנו אחד את השנייה רק ממבט בעיניים.

העיניים של בן הן עיניים טובות, בעלות כוח עוצמתי, שממבט אחד בהן הייתי יכולה להרגע, לצחוק ולהרגיש בטוחה.

בן הוא כל עולמי, האחד שלי, אהוב לבי, בן הזוג הכי טוב שיכלתי לבקש, החבר הכי טוב שלי, היחיד שיודע עליי הכל, שמבין אותי גם מבלי לדבר, שמרעיף אהבה טהורה שלא נגמרת, מעניק לי ביטחון בכל דבר, מקשיב ומכיל אותי לא משנה מה, מצחיק אותי עד שכואבת הבטן, עושה הכל רק בשביל שאני אהיה מאושרת.

עם בן זה בית, תמיד מרגיש בטוח ונכון.

ארבעה ימים לפני נפילתו התאפשרו ביקורים בבסיס. התחבקנו כל כך חזק שהרגשתי את הלבבות שלנו פועמים יחד, כל כך פחדתי מהתמרון בלבנון אבל בן כמו שרק הוא יודע הצליח להרגיע אותי והבטיח שעד הסופ״ש הוא כבר חוזר.

02.10.2024, 15:20 :

בן נלחם בלבנון ואני התכוננתי לקפוץ למשפחתו להביא לראש השנה את החלה שהוא הכי אוהב, משום מקום גל קור שטף אותי, קצות האצבעות שלי הכחילו והכתה בי דקירה מוזרה בחזה. משהו הרגיש לא בסדר מאותו הרגע.

בן נהרג באותה השעה מכדור שפילח את לבו, כשהוא בראש הכוח שפרץ למבנה בו ארבו לצוות שלו מחבלי חיזבאללה.

בן בחר להיות הראשון, הוביל את הצוות באומץ רב, הגן ושמר על כל חייליו בגופו ונפל כגיבור בקרב בלבנון בתאריך 02.10.2024, ערב ראש השנה.

אני אוהבת אותך לעולמים בנצ׳ שלי

הגעגוע שורף לי את הנשמה בכל רגע

העולם שלי נחרב ואי אפשר לנשום בלעדייך, אי אפשר.

אני רק מחכה שתבוא ותעיר אותי מהסיוט הזה כבר

תקפוץ מאיזה מקום ותנשק אותי בלי סוף

תחבק אותי חזק ולא תעזוב.

לא תעזוב לעולם.