אור כהן, כותבת על רס״ר במיל׳ קונסטנטין סושקו ז״ל, מהנדסה קרבית שנפל בקרב במרכז רצועת עזה

“מאמי שלי,

כשמבקשים ממני לתאר אותך אני מוצאת את עצמי קצת נתקעת. מאיפה בכלל להתחיל? מהר מאוד אני מוצאת את עצמי מספרת עלייך סיפורים. כמו על הפעם ההיא שהקמת אותנו בחמש בבוקר ביום שבת למרתון הארי פוטר, או אז כשחילצת אותנו מהשטח כשנתקענו עם הג’יפ, או על הפעם שקנית לי 60 טבעות וכתבת שאפשר להרכיב אותן על 10 אצבעות ב-7,892,220,368,840 קומבינציות שונות, ואם בכל יום אענוד קומבינציה שונה, ייקח לי 21,608,932,964 שנים לסמן וי על כולן, שזה יותר מהזמן שהיקום קיים. אם היה לי את כל הזמן הזה, הייתי ממירה אותו ברגע בשביל עוד 5 דקות איתך.

כבר חודש וחצי שאתה לא כאן וזה כאילו מרכז הכבידה נעלם איתך. הכל תלוש, הכל מרחף ואיכשהו גם כל כך כבד. כמו לרחף עם סלע במקום לב. עם כל יום שעובר החוסר שלך, החור שהותרת במציאות רק הולך ומתרחב. הגעגוע והכאב נמסים לכדי רגש אחד ששורף כל פיסה של הקיום. אני רוצה להבעיר את העולם, לקרוע את המציאות, לשבור את קירות המימד הזה ולחפש מימד אחר שבו אתה עדיין חי, שבו לא יצאת למלחמה, שבו המלחמה לא קיימת.

אתה הראשון והיחיד שהרגשתי איתו בית. החבר הכי טוב שלי, האהבה של החיים שלי.

כל כך רציתי להזדקן איתך.

אני נוצרת כל הרפתקה, כל לילה שידענו איך יתחיל ואף פעם לא איך יגמר. כל נסיעה בג’יפ, בחלונות פתוחים וזיופים עם הספוטיפיי, כל בירה, כל ג’אנק שאכלנו באמצע הלילה והתחרטנו עליו בבוקר. כל שיחה, כל ויכוח, כל כרבול על הספה, כל שילוב ידיים, כל נשיקה, כל חיבוק, כל חלום.

הימים האלו מובילים להרבה מחשבות, תהיות, כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה לדבר איתך עליהם. אחת המחשבות היא על ההרגשה שמשהו ממני, משהו מכל אחד מאיתנו מת יחד איתך. אם האדם הוא סך זיכרונות, אז באמת משהו מאיתנו נלקח איתך. אבל זה גם אומר שכל עוד אנחנו כאן, כל עוד אנחנו זוכרים אותך, משהו ממך חי איתנו. ואני מאמינה שגם אחרי. כמות האנשים שאוהבת אותך מוכיחה שחריטת הזיכרון שהותרת ברקמה האנושית עמוקה מספיק. הסיפורים עלייך לא מפסיקים לזרום, והלוואי שלעולם לא יפסיקו. אתה תמיד תהיה איתנו, תמיד תהיה איתי.

מתנגן לי בראש בלי הפסקה השיר ‘ריקוד קטן’ של יזהר אשדות. תמיד אמרת שהשיר הזה מזכיר לך אותנו. שתי נשמות יצאו בריקוד קטן. כמה טוב היה לרקוד איתך נשמה שלי. איזו זכות זו הייתה לאהוב אותך, לחיות לצידך, להיות נאהבת על ידך. אתה האהבה של החיים שלי ותמיד תהיה. אוהבת אותך לנצח, אורקה שלך.”