ליאור שיין כותבת על אהובה, רס"ל אמיר פישר ז"ל, לוחם ביחידת דובדבן שנהרג ב-7.10

tali dvir
23 בדצמ׳ 2023
זמן קריאה 2 דקות

אהבת חיי,

הכרתי אותך במסיבה אי שם בדצמבר 2019.

ראיתי מישהו חתיך,

עם ג'קט עור שחור ועגיל באוזן.

לא הבנתי מי זה הערס הזה ומה הוא עושה ברעננה...

ואז פתחת את הפה והבנתי שאתה ההפך הגמור מזה.

היית ביישן וקצת מובך,

אבל ידעת מה להגיד.

הבנתי שגרת פעם ברומניה וגם אני, מה שאחר כך התברר לנו שהיינו באותו בית ספר יסודי שם.

אם זה לא meant to be אני לא יודעת מה כן.

היה לנו סיפור אהבה שלא מוצאים בכל מקום,

תמיד אמרנו שזה סיפור יפה לספר לילדים.

אתה בכלל גרת בחו״ל ובכל זאת דיברנו כל היום וכל הלילה,

היינו נשארים ערים לשיחות טלפון עד ארבע בבוקר.

בסוף ינואר כבר אמרת לי שאתה אוהב אותי,

עברו בדיוק 18 ימים מאז שהכרנו ועד שזה נפלט לך בטעות.

אמרת לי ״לילה טוב אני אוהב אותך״ וניתקת.

וזאת הייתה הפעם הראשונה- שאני זוכרת אותה כאילו זה היה אתמול

עד עכשיו היינו צוחקים על זה, האהבה בינינו באה כל כך בקלילות ובטבעיות שזה אפילו לא היה כזה מוזר.

חודש אחרי החלטת שאתה עולה לארץ כדי להתגייס.

וככה היה.

הגעת ישר לקורונה, סגר ראשון,

יצאנו בדיוק חודשיים וכבר היינו סגורים באותו בית לכמה חודשים... ממש יצא לנו לגור ביחד על ההתחלה.

הסתדרנו כל כך טוב והיה לנו הכי כיף בעולם.

היינו 24/7 ביחד,

ידעתי שאם התקופה הזאת עברה לנו בכיף אז נעבור הכל.

ובאמת ככה היה.

עברנו את תקופת הבגרויות שלי ביחד, את המלש"ביות, הקורונה, המיונים והגיבושים לצבא, הגיוס, המסלול והקורס, השירות, הפעילויות שלך והלחץ שלי, השחרור שלי, הטיול אחרי צבא (שכל הזמן הזה אתה עוד היית חייל) הכניסה שלך לקבע.

ממש עברנו הכל ביחד,

גדלנו והתבגרנו אחד עם השני וכל זה רק חיזק והעצים את האהבה שלנו.

מהר מאוד הבנתי שנתחתן.

הבנתי שזהו,

זה הבן אדם שאני הולכת להמשיך לגדול וגם להזדקן איתו,

זה יהיה האבא לילדים שלי

אפילו התחלנו לחשוב על שמות . יותר נכון אני חשבתי ואתה זרמת

זה היה רק עניין של זמן.

ועכשיו

השתנו לי החיים ברגע

וכל התוכניות לעתיד,

החיים שדמיינתי לנו ביחד