top of page

מאיה אלבז כותבת על אהובה, רס"ר סרגיי שמרקין, לוחם בפלס"ר 697, שנפל בקרב בצפון הרצועה

  • תמונת הסופר/ת: tali dvir
    tali dvir
  • 2 בינו׳ 2024
  • זמן קריאה 2 דקות

בס״ד


רגע ההודעה.

זעזוע , הלם , נשימה נעצרת , חושך , דופק מהיר , חוסר אונים , מצלתיים גדולות סוגרות לי על הראש וכאב שתוקף את כל הגוף .

אין רגע שאני לא מדמיינת את הרגע הזה שוב ושוב ושוב.


אין יום שאני לא שומעת את אבא שלך אומר לי שהלכת ואני עדיין לא מפסיקה לשאול לאן???


נכנסת לעזה לא דיברנו שבועיים וזה היה בלתי אפשרי. ועכשיו לא נדבר לנצח?

ואין סיכוי שזה אתה וזה בטח טעות.

הימים חולפים ואתה לא חוזר

השם שלך כבר לא מופיע על המסך


הגרון חנוק הבטן כואבת

איך אני יכולה להמשיך בחיים כשאתה לא?


לא הכנת אותי לזה , שום דבר לא הכין אותי לזה

ידעתי שאתה הדמות של הלוחם בעולם שלי , אבל בעולם שלי היית מוגן .

ואני שואלת את עצמי אין כבר מספיק לוחמים שם למעלה?


אנשים מגיעים מספרים עלייך סיפורים , חברים מהפלוגה , אני ידעתי מה יש לי בידיים .

ועכשיו כל עם ישראל יודע .

והלב שלי מתמלא בגאווה מלווה בכאב חד בלב .

לא היה לי ספק שאני אשמע סיפורי גבורה כאלו , אבל חיכיתי לשמוע את ממך ..


לא הערכתי את הסיכון נכון אני מודה .

אבל אולי היה עדיף ככה .

כי היית שלם יותר מאי פעם . ומי אני שאפריע לך ?

הגנה על המולדת היה חלק בלתי נפרד ממך .


אי אפשר שלא היה להתאהב בעניים הטובות והצנועות שלך שרק מלהסתכל עליהן היה אפשר לראות סיפור שלם , אדם טוב בעל מידות טובות .

מלא בנתינה ועזרה לאחרים וכבוד שלא רואים כל יום .


סרגיי שלי , אני מתגעגעת אלייך

מתגעגעת לפרחים ביום שישי.

מתגעגעת לחיזורים הבלתי פוסקים שלך, במשך שנתיים וחצי כל דייט היה הפתעה.

לריגושים ולרגעים בלתי נשכחים,

מתגעגעת לארוחות מקדונלדס שיכלנו לאכול בכל רגע נתון…והארוחות שהיית מבשל לנו לא פחות משף, אהבה שלי איך אהבת לבשל!

מתגעגעת לזה שהיינו מדברים רק עם העיניים, היינו מבינים אחד את השניה מבלי שאנחנו צריכים לדבר.

מתגעגעת לחיוך המנצח שלך ולצחוק המתגלגל.

מתגעגעת לעבודה איתך, איך היינו צוות בלתי מנוצח שותף שלי, החבר הכי טוב שלי.


לימדת אותי אהבת אמת מה היא, תמיד אמרתי שאתה המתנה שלי.

תודה לך אהוב שלי על אהבה כל כך מיוחדת, בייבו שלי. על שגרמת לי להיות אישה מאושרת.


אני לא יודעת איך אני אתגבר על זה ומתי זה יקרה,

אבל אני מבטיחה שכל עוד אני חיה, אתה חי איתי ביחד. הדרך שלך איתי ואני ממשיכה אותה.

מרגישה אותך בכל שניה ביום. אתה הקול שיש לי בראש והפעימה שיש לי בלב.


מצדיעה לך.

רס״ר סרגיי שמרקין , קשר מ״פ , חטיבה 551 פלוגת פלס״ר 697 חצי האש.


ree

bottom of page