מיה אלבז כותבת על אהובה, רס"ר דניאל קסטיאל ז"ל, לוחם מגלן, שנהרג בזיקים

דניאל שלי,

הכרנו במקום הכי יפה בעולם, בקצה השני.

אי שם בקוסטה ריקה, בטיול הגדול לפני שנתיים וחצי. תמיד אמרו לנו שזה יהיה סיפור יפה לספר לילדים.. אבל מי חשב שהסוף של הסיפור שלנו יגמר ככה?

החיבור ביננו היה מידי. ישר גרמת לי לצחוק עד שכואבת הבטן.

ישר הרגשתי תחושה של בית לידך.

החיוך היפה שלך ביום שהכרנו, לא יוצא לי מהראש. כבר אז ידעתי שאתה משהו מיוחד. תמיד דמיינתי איך נחזור לסנטה תרזה, למקום הכי יפה ופשוט שיש.

למקום שבו הכול התחיל.

אבל לא הספקנו, את זה ואת כל השאר התוכניות...

מאז היום הנורא עבר כבר יותר מחודש.

חודש מאז שהחיים שלי התחלקו ללפני ואחרי. חודש שאין לי שמחה אמיתית, חיוך אמיתי. חודש שהבטן מתהפכת. שאני שמה את החולצה שלך על כרית, מחבקת חזק ומדמיינת שזה אתה..

כולם אומרים לי שהחיים חזקים מהכול

אבל איך אפשר להמשיך לחיות בלעדייך?

כל שיר חדש שיוצא ואתה לא מכיר מכווץ לי את הלב כי אין שיר שלא הכרת, כל מחשבה על לחזור למכללה ולעבור ליד בלומפילד, עושה לי רע.. ואיך בכלל אכנס אליה בלי שנדבר כל הדרך בפקקים, ובסוף שאגיע אשלח לך תמונה של החנייה ואשאל אם סבבה ככה?

מתה מפחד מהיום שאייל גולן יפתח הופעה חדשה, מהיום שאראה ברלינגו כסופה בכביש, מהיום שאסיים את התואר ולא תהיה שם לראות את זה, מהיום הולדת שלך, מהיום שאשלח לך תמונה מהחדר כושר וכבר לא תענה לי ״תותחית״.

אני אפילו לא מוכנה להמשיך לראות את העונה החדשה של קופה ראשית, למרות שאני יודעת שבטוח התקדמת בלעדיי בפרקים..

מצאתי באחד המכתבים שכתבת: ״אני מרגיש שאני מכיר אותך כל כך טוב עד כדי כך שכל פעם שאני שולח לך עקיצה או איזו הצעה אני תמיד מנחש לפני את התשובה שלך, ואני תמיד קולע בול חחח!״

וזה הדדי דניאל, כל משפט שמישהו אומר אני מדמיינת בראש מה היית עונה, ואני יודעת שאני קולעת בול.

החיים כבר לא יהיו אותו דבר בלעדייך, תמיד דאגת להיות שמח, דאגת שאני אהיה שמחה. דאגת להפיץ את האור שלך לכולם, את הטוב שלך, היית הכי טהור שיש חיים שלי, הכי.

וברגע אחד כבה האור.

אבל אני מבטיחה דניאל, מבטיחה להפיץ את האור שלך לכולם!!! אני מבטיחה לעשות הכל שלא יהיה אדם אחד במדינה שלא יכיר את השם שלך. שלא ידע שהגנת בגוף שלך על כל הצוות שמחבלים ארורים התקיפו אותכם שם בזיקים, שהתנדבת להיות בקו הראשון, שבגוף שלך הגנת על המדינה שלנו דניאל!! המדינה שכל כך אהבת..

השארת אותנו עם משימה אחת, להנציח אותך כמה שיותר ולעשות אך ורק מעשים טובים לעילוי נשמתך ואני מבטיחה שאף אחד לא ישכח אותך, לעולם. חודש שלם עבר והגעגוע רק גובר מיום ליום, חיים שלי מתחננת שתחזור.