נעה אמנו כותבת לאהובה סמ"ר ניר גופר ז"ל

נירש שלי

אני וניר נפגשנו בסוף כיתה יב, אחרי שלוש שנים שאנחנו באותה הכיתה פתאום יצא לנו לדבר בפעם הראשונה ובאותו הרגע ידענו שאנחנו אחד בשביל השנייה בידיוק. תוך עשרה ימים כבר היינו ביחד. התאהבנו בשנייה.

השלמת אותי ונתת לי את כל כולך. לימדת אותי מה זאת אהבה, אהבת אותי כלכך, לא האמתי שמישהו יכול לאהוב בצורה כזאת, ולא האמנתי שזה יגמר מתישהו, שום דבר לא יכול להפריד בנינו. אתה העתיד שלי.

ועכשיו אתה כבר לא כאן.

זה מצחיק כי השיר שלנו הוא ״לא יפריד דבר״, כנראה שהדבר היחיד שיכל להפריד זה הדבר היחיד שלא בשליטותינו.

מהיום שהתגייסת גיליתי ניר אחר, ניר עם כח רצון מטורף, התמדה ונחישות. לא ויתרת לשנייה עם כל הקשיים שהיו לך ולנו. אני גאה בך שהגשמת את עצמך. שלא נתת לדבר לעמוד בדרך שלך להצליח לסיים את ההכשרה ולהפוך ללוחם הכי מטורף שיש. בכל פעם שביקשתי שאולי תוציא גימלים או אולי לא תיכנס הפעם סירבת כי ״נראלך שאני אפקיר את חברים שלי״ ונפלת בהגנה עליהם ועל המדינה שלנו. וזה מתאר בידיוק את האדם הטוב והטהור שאתה.

תמיד דאגת לשמח את האחרים ולדאוג שכולם בסדר, קודם כל היתר ואחר כך אתה.

קשה להסביר במילים מי אתה בשבילי אבל אתה הכל. אני מודה על כל שנייה לצידך, אני מודה על החיוך המדבק שלך, אני מודה על הטוב לב שלך, על הצחוק שלך, על כל טיול וחופשה, על כל זר פרחים, על כל חוויה, על כל מכתב או ברכה על כל חיבוק ונשיקה ועל כל הטוב שהכנסת לחיים שלי. לעולם לא הייתי מוותר על הזכות לחוות איתך את אהבה הטהורה הזאת גם אם הייתי יודעת שזה יהיה הסוף של הסיפור שלנו. אני מתגעגעת אליך בכל נשימה נירש שלי ואני אוהבת אותך בכל ליבי ונשמתי. 20 ו-17

נעה שלך ❤️