סיפור אחד ביום: עינב צמח ויואב מלייב🤍

יואב היה סגן קצין קשר גדודי בגדוד 77 ונהרג במהלך השבת הארורה בקרבות במוצב יפתח.

כתבת לי בשעה 06:43 בבוקר ״מעדכן אותך יש עלינו טילים אנחנו במרחב המוגן״ ואז נותק הקשר איתך. באותו שבוע התעקשת על תיקון 4 טנקים שלא עבדו ועבדת לילות ארוכים עד שהצלחת, כנראה שהרגשת.

ביום שבת היית קצין תורן ומפקד כיתת הכוננות, רצת ישר לש״ג, רק דאגת שכל חייליך יהיו מוגנים וביקשת מחבריך להגן על המיגונית ולא, לא לבוא אחריך. רצת ישר לתוך התופת, למש״קית ת״ש שישבה בש״ג לבדה תוך כדי שאתה נלחם במחבלים, דאגת להתקשר לבקש תגבורת, לרופא ולחובש בשביל לדווח על זה שיש פצועים, וכל זה תוך כדי שאתה מנחה ומוביל את הכוח. נלחם ישירות במחבלים כמו אריה, מגן על האהובים עליך ומגן בגופך על החיילים בבסיס.

לא דאגת לשנייה לעצמך וככה זה היה עד הרגע האחרון, עד הנשימה האחרונה.

יואבי שלי, איבדתי היה הילד היפה בעולם, ילד עם חיוך כובש, עם חוכמת חיים מטורפת, חבר כל כך מדהים לכל הסובבים אותו, בן מדהים להוריו ואח גדול למופת לאחיו הקטנים.

לא הייתי צריכה שזה ייקרה בשביל לדעת איזה לוחם אתה בנשמה ואיזה אמיץ וחדור מטרה אתה. רק הייתי צריכה אותך.

מאז אותה בשורה שקיבלתי מאבא שלך בטלפון בשעה 01:50 בלילה, כל החיים שלי התהפכו על סדרם והשתנו. שום דבר לא מכין אותך ליום בו תלך נפשך התאומה.

כל מה שהכרתי שהיה רגיל עבורי,

לישון איתך, לקום איתך לצחצח שיניים, לדבר כל בוקר וערב, לעשות קרב דיגדוגים במיטה וללכת לבילוי האהוב עלינו לסקר מסעדות איטלקיות.

מאז שזה קרה כל החיים הם לא מה שהכרתי, אני עדיין מחכה לך כל חמישי שתתקשר ותגיד לי שאתה יוצא מהבסיס ושאתה תבוא לקחת אותי מהרכבת. אני עדיין מחכה שתחזור הביתה, שתחזור אליי.

איך אפשר להכיל ולהבין שכל מה שחלמנו יחד כבר לא ייקרה, כבר לא נסיים יחד את הצבא ולא נטוס לטיול בחו״ל, לא נעבור לגור יחד, לא נבחר יחד מה ללמוד, לא נתחתן כמו שכל כך רצינו ולא, כבר לא יהיו לנו ילדים משלנו כמו שחלמנו, להקים משפחה שלי ושלך.

המחשבה על לחיות בלעדיך, כל יום קשה יותר מקודמו ומגביר את הגעגוע,

וכמו שאמרתי לך תמיד, ״אני אוהבת אותך היום יותר מאתמול אבל פחות ממחר״.

אני רוצה להגיד לך תודה על כל מה שעשית עבורי, שלימדת אותי לאהוב, על הזמן שגדלתי איתך, על השנתיים המדהימות בחיי.

ליבך ואהבתך תמיד יבערו בליבי שלי, הרי סיפורינו נגדע בטרם עת, אבל לא האהבה שלנו ולא מי שאתה, הכל עדיין יחייה בי. אני לתמיד אהיה, עינבי של מליוב, עינבי שלך.