רוני בן חור כותבת על אהובה, רס"ל אופק רוסו ז"ל, חובש בשייטת 13 שנהרג בעת שטיפל בפצוע בבארי ב-7.10
- tali dvir
- 24 בדצמ׳ 2023
- זמן קריאה 2 דקות
מאז ה11.10, הרגשתי שהחיים נעצרו, ששום דבר לא אותו הדבר. האהבה הכי גדולה שלי הלכה.
אפילו הייתה מחשבה שזאת אולי טעות, לא הצלחתי להאמין שזה באמת קורה, לא האמנתי שאתה הולך.
בחיים לא רציתי לחזור לאחור בזמן כמו בחודשיים האחרונים.
זה לא הוגן וזה כואב. מה שנשאר לי זה להמשיך אותך בכל רגע וסיטואציה בחיי.
אופק אתה המתנה שלי, ואני זוכרת את הרגע שאמרתי לך את זה מכל הלב שלי.
אתה כל כך מיוחד.
טוב הלב, העדינות והצניעות שלך כבשו את כל סובבייך. בנוסף, ידעת לעמוד מאחורי העקרונות שאתה מאמין בהם, ידעת להביע דעה כשצריך, ותמיד התמדת לבחור בדבר שהאמנת שנכון לעשות באותו הרגע, גם אם זה הצריך מחיר לא קל.
לא התפשרת על הערכים שלך אף פעם.
הפעם האחרונה שהייתי איתך חקוקה לי בראש, אני לא מרפה לרגע מהזיכרונות מהיום האחרון שהייתי איתך.
יום ההולדת שלך הייתה הפעם האחרונה.
סיפור האהבה שלנו הוא כמו סיפור מהסרטים.
הכרנו מגיל קטן בזכות ההורים שלנו שהם החברים הכי טובים, ואני ידעתי שנהיה ביחד כשנהיה גדולים.
נפגשנו באילת לפני כמעט שנתיים, שנינו באנו עם ציפיות מראש מסתבר, מבלי שידענו.
מהרגע הראשון שדיברנו ידענו שזה הולך למקום טוב.
ולי התגשם חלום קטן מהילדות.
עברנו ביחד הכל מהכל.
הפכנו לזוג ממש רגע לפני שהתחלת מסלול שייטת 13, ידעתי שכנראה אראה אותך פעם בחודש, אבל זה לא היה פונקציה מבחינתי, העיקר לראות אותך.
טיילנו הרבה. איזה כיף היה לנו. אהבנו את הרגעים הקטנים שלנו ביחד. הרגעים הכי פשוטים.
אם זה לראות שקיעה או כוכבים, או אפילו אם זה לאכול ביחד מקדונלדס כי היית רעב באמצע הלילה.
אופק, ביקשת משאלה ביום הולדת האחרונה שלך, לא גילית מה היא כדי שהיא תתגשם. הלב שלי נשבר רק מהמחשבה שהיא בסוף לא התגשמה, שהיא לא הספיקה להתגשם.
פתאום אהבה של שניים עוברת ללב אחד.
פתאום זיכרונות של שניים שמורים אצל אחד.
קשה להכיל את זה, וכואב לקלוט את זה.
אופק, אתה עמוק בלב שלי, אני חושבת עלייך כל הזמן, אין סוף מחשבות.
מה הייתי עושה כדי שתהיה בסדר.
אני מתגעגעת אלייך ואני אוהבת אותך בלי סוף ❤️
