שלושים ושש שנים
וכל כך הרבה דברים משתנים
אנשים ונופים ומחשבות
ודברים שבחרנו לשנות
ויש זיכרונות ישנים
ויש זכרונות חדשים
ויש חלומות שהגשמנו
ויש לנו עוד תקוות
ואינך פה לראות
ואינך פה לחוות
ואינך פה איתנו
לצחוק ולהנות
ולפעמים כשאתה בא אלי בחלום
ונראה בדיוק כמו שהיית
בעיניך התכולות
והצלקת בשפה
נדמה כאילו מחבק
ואז נמוג ומתרחק
כאילו לא עברו השנים
וכאילו אנחנו צעירים מאוהבים
וכאילו עדיין יש לנו חלום
על בית וילדים.
כל כך הרבה השתנה כאן
במשך שלושים ושש שנים
ורק דבר אחד
אינו משתנה וקבוע
והוא עמוק אצלי בלב-
הגעגוע.
-לזכרו של אהובי סרן רון טל ז״ל
